×
Mikraot Gedolot Tutorial
שו״ע
פירוש
הערותNotes
E/ע
שו״ע אורח חיים תרצ״אשו״ע
;?!
אָ
דיני כתיבת המגילה ותפירתה, וּבוֹ י״א סְעִיפִים
(א) אֵין כּוֹתְבִין הַמְּגִלָּה אֶלָּא בִּדְיוֹ, עַל הַגְּוִיל אוֹ עַל הַקְּלָף, כְּסֵפֶר תּוֹרָה; וְאִם כְּתָבָהּ בְּמֵי עֲפָצִים וְקַנְקַנְתּוֹם, כְּשֵׁרָה. כְּתָבָהּ בִּשְׁאָר מִינֵי צִבְעוֹנִים, פְּסוּלָה. וּצְרִיכָה שִׂרְטוּט כַּתּוֹרָה עַצְמָהּ; וְאֵין הָעוֹר שֶׁלָּהּ צָרִיךְ לְעַבֵּד לִשְׁמָהּ; וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁצָּרִיךְ עִבּוּד לִשְׁמָהּ.
(ב) הָיְתָה כְּתוּבָה עַל הַנְּיָר אוֹ עַל עוֹר שֶׁאֵינוֹ מְעֻבָּד, אוֹ שֶׁכְּתָבָהּ עַכּוּ״ם אוֹ אֶפִּיקוֹרוֹס, פְּסוּלָה; וְדִינָהּ כְּסֵפֶר תּוֹרָה לְעִנְיַן הֶקֵּף גְּוִיל וַחֲטֹטְרוֹת חֵתִי״ן וּתְלִיַּת הֵהִי״ן וְקוֹפִי״ן וְכָל גּוּפוֹת הָאוֹתִיּוֹת בְּצוּרָתָן וּבַחֲסֵרוֹת וִיתֵרוֹת. {הַגָּה: גַּם צָרִיךְ לְכָתְבָהּ מִן הַכְּתָב (רַ״ן), וּלְהוֹצִיא כָּל תֵּבָה מִפִּיו קֹדֶם שֶׁיִּכְתְּבֶנָּה, כְּמוֹ בְּסֵפֶר תּוֹרָה (מַהֲרִי״ל); וְעוֹשִׂין כָּל פָּרָשִׁיּוֹתֶיהָ סְתוּמוֹת, וְאִם עֲשָׂאָן פְּתוּחוֹת, פְּסוּלָה (הַגָּהוֹת מַיְמוֹנִי פ״ב וּפִסְקֵי מהרא״י סִימָן כ״ג); וּבְדִיעֲבַד אֵין לִפְסֹל מְגִלָּה מִשּׁוּם חֲסֵרוֹת וִיתֵרוֹת, דְּלֹא גָּרַע מֵהִשְׁמִיט בָּהּ הַסּוֹפֵר אוֹתִיּוֹת, דִּכְשֵׁרָה (הַגָּהוֹת מַיְמוֹנִי פ״ב וְאוֹר זָרוּעַ), כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר סי׳ תר״צ סָעִיף ג׳;} וּצְרִיכָה עַמּוּד בְּסוֹפָהּ וְחָלָק בְּרֹאשָׁהּ כְּדֵי לְהַקִּיפָהּ בּוֹ; וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁצְּרִיכָה תַּגִּין, וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה; {הַגָּה: וְנָהֲגוּ לְתַיְּגָהּ, גַּם נָהֲגוּ שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת לָהּ עַמּוּד כְּלָל בְּסוֹפָהּ (מַהֲרִי״ל).} (ג) עֲשֶׂרֶת בְּנֵי הָמָן צָרִיךְ לְכָתְבָהּ כְּשִׁירָה, וְלֹא כִּשְׁאָר שִׁירוֹת שֶׁחָלָק עַל גַּבֵּי כְּתָב, אֶלָּא מַנִּיחַ חָלָק בֵּין כְּתָב לִכְתָב; וְאִם לֹא עָשָׂה כֵּן, פְּסוּלָה. (ד) צָרִיךְ לְהַאֲרִיךְ בְּוָא״ו דְּוַיְזָתָא {בִּכְתִיבָתָהּ, וְיֵשׁ אוֹמְרִים בִּקְרִיאָתָהּ (רַ״ן בְּשֵׁם הָרא״ש וּמַהֲרִי״ל וּבֵית יוֹסֵף בְּשֵׁם א״ח);} וְצָרִיךְ לִכְתֹּב אִישׁ בְּרֹאשׁ דַּפָּא, וְאֶת בְּסוֹפָהּ. (ה) אִם תְּפָרָהּ בְּחוּטֵי פִּשְׁתָּן, פְּסוּלָה. (ו) אִם הֵטִיל בָּהּ ג׳ חוּטֵי גִּידִים, כְּשֵׁרָה, וּבִלְבַד שֶׁיִּהְיוּ מְשֻׁלָּשׁוֹת; וּמִפִּנֵי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ פֵּרוּשִׁים שׁוֹנִים, צָרִיךְ לָצֵאת יְדֵי כֻּלָּם וְיַעֲשֶׂה שְׁלֹשָׁה תְּפִירוֹת בְּרֹאשָׁהּ וְג׳ בְּסוֹפָהּ וְג׳ בְּאֶמְצָעִיתָהּ וּתְפִירָה אַחַת בַּחֵלֶק הָרְבִיעִי מִצַּד זֶה וּתְפִירָה אַחַת בַּחֵלֶק הָרְבִיעִי שֶׁמִּצַּד הָאַחֵר. {הַגָּה: וְאִם אֵין לוֹ גִּידִין יוֹתֵר, מוּטָב לִתְפֹּר הַנִּשְׁאָר בְּחוּטֵי פִּשְׁתָּן מִלְּהַנִּיחוֹ בְּלֹא תְּפִירָה (הַגָּהוֹת מַיְמוֹנִי פֶּרֶק ב׳ וְכָל בּוֹ); אֲבָל אִם יֵשׁ לוֹ גִּידִין יִתְפֹּר כֻּלָּהּ בְּגִידִין; וְהַתְּפִירָה תִּהְיֶה מִבַּחוּץ וְלֹא מִבִּפְנִים (רַבֵּנוּ יְרוּחָם נ״י ח״ב בְּשֵׁם א״ח).} (ז) צָרִיךְ לְהַנִּיחַ שִׁיּוּר בְּרֹאשׁ הַיְרִיעָה וּבְסוֹפָהּ, כְּשֶׁתּוֹפְרָם יַחַד, וּבְמַשֶּׁהוּ סַגֵּי. (ח) אֵין קוֹרִין בְּצִבּוּר בִּמְגִלָּה הַכְּתוּבָה בֵּין הַכְּתוּבִים; וְאִם קָרָא, לֹא יָצָא אֶלָּא אִם כֵּן הָיְתָה יְתֵרָה עַל שְׁאָר הַיְרִיעוֹת אוֹ חֲסֵרָה, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא לָהּ הֶכֵּר; אֲבָל הַיָּחִיד קוֹרֵא בָּהּ, וַאֲפִלּוּ אֵינָהּ חֲסֵרָה אוֹ יְתֵרָה, וְיוֹצֵא בָּהּ יְדֵי חוֹבָתוֹ; וְדַוְקָא כְּשֶׁהִיא כְּתוּבָה בְּגִלָּיוֹן כְּסֵפֶר תּוֹרָה. (ט) מְגִלָּה שֶׁהִיא נְקֻדָּה, וְכֵן אִם כָּתַב בָּהּ בַּדַּף הָרִאשׁוֹן בְּרָכוֹת וּפִיּוּטִים, אֵינָהּ נִפְסֶלֶת בְּכָךְ. (י) אִם אֵין מְגִלָּה כְּשֵׁרָה קוֹרִים אוֹתָהּ בְּחֻמָּשׁ בְּלֹא בְּרָכָה. (יא) אִם קָרָא בִּמְגִלָּה גְּזוּלָה, יָצָא. {הַגָּה: וְאִם מְבָרְכִים עָלֶיהָ, עַיֵּן לְעֵיל סִימָן תרמ״ט לְעִנְיַן לוּלָב הַגָּזוּל, וְהוּא הַדִּין כָּאן.} מהדורה זמנית המבוססת על מהדורת הדפוסים ממאגר תורת אמת (CC BY-NC-SA 2.5)
הערות
E/ע
הערותNotes
(א) (•) ס״א בש״ע אין כותבין כו׳ ע׳ בבר״י שהביא בשם מהר״מ פרובנציאל בתשו׳ כת״י כת׳ במעשה שהדפיסו מגילות על (קלף) והצריכו גניזה דפסולים משום חק תוכות ודילמא אתי למטעי להכשירם אבל בנייר לא אתי למטעי ע״ש ועיין פר״ח דאם דפוס׳ רובא פסולה אבל כתובה רובה כשר ודלא כספר הזכרונות כו׳ ועיין בספר קרבן נתנאל שהשיג עליו דמדמי להשמיט הסופר כו׳ דזאת דנכתב שלא כהוגן גרע כמ״ש רש״י דף ט׳ והבר״י הליץ בעד הפר״ח דדעתו דהתוספות פליגי על רש״י בזה ע״ש ולענין דפוס אם הוא חק תוכות דעת כמה תשובות שהם נידון ככתיבה ועיין לעיל סימן רפ״ד וביו״ד הל׳ ס״ת ועיין בתשב״ץ ח״א סימן ח׳ דמגילה בכת׳ מאשיט (והוא כעין משוטא שלנו) פסולה והביאו בכנה״ג ותמה על הפוסקים (שהשמיטו) ממשנתינו דתני עד שתהה כתובה אשורית ע״ש וקצרתי כאן:
(א) שירטוט עבה״ט ומ״ש בשם הח״צ ע׳ בר״י שכנה״ג כת׳ דהחדר על דבר ה׳ יחזור אחר משורטטת כולה ומ״מ משורטטת שיטה ראשונה בדיעבד כשירה ואם אין משורטטת כלל פסולה אפי׳ בדיעבד:
(ב) ס״ב בש״ע או שכתב׳ עכו״ם כו׳ ועיין בפר״ח שכת׳ דכ׳ בשמאל כשר בדיעבד אף דבתפילין פסול ובבר״י למד מזה דאם כתבה אשה כשירה ובשיורי ברכה שם הביא ראיה מדמייתי הסמ״ג ראיה לענין עיבוד לשמה ממגילה הכתובה בין הכתובים דיצא וא״כ ה״ה לענין כתיבת אשה דכשירה לכתיבת נביאים וכתובים כמ״ש התוס׳ בגיטין דף מ״ד וע׳ בח״צ סימן צ״א מ״ש לתרץ קושית הרא״מ לענין שירטוט דשרטוט שאני דהא חזי ליה דלא משורטט כו׳ ולענין כתיבת אשה לא שייך זה ובמח״ב הביא דבעל מעשה רוקח הלכות מגילה פוסל מגילה שכתבה אשה או קטן ומח״ב דחה ראיותיו וגם כת׳ דבספר מטה יהודה כת׳ להכשיר בכת׳ בשמאל או קטן שכתב עיין שם. אך מ״ש לדחות ראיות הספר מעשה רוקח מסה״ת שהביא הב״י סימן ל״ב ונדחק בזה עיין מ״ש ביד אפרים בגליון הפר״ח שהבאתי מסה״ת ג״כ והרוא׳ יראה שאין לדחות כמ״ש המח״ב. ונראה דגם הפר״ח אפשר דלא מכשי׳ אלא בדיעבד שכבר קרא בה אבל לא לקרות לכתחלה ונראה דאם יש למצוא אחרת בקל יקרא שני׳ בלא ברכה וה״ה בכתיבת אשה או קטן:
(ג) היקף. ועיין בר״י בשם בעל כתר כהונה בכת״י כל שיש ביריעה לכתוב ג׳ דפי׳ אף אם לא נכתב אלא דף א׳ כשר בדיעבד בס״ת וכ״ש במגילה ע״ש וביו״ד סימן רע״ב ועיין בסנהדרין דף כ׳ כי מטו למגילת אסתר אמרי הא לא בעי מטפחת ע״ש ובמו״ק כת׳ בעיא מטפחת פשוט בחלק דף כ׳ עיין שם ובאמת הוא בש״ס להיפך רק בשאילת יעב״ץ כת׳ דקשיא ליה דמה״ת נאמר דלא בעי דהא מטמאה הידים ועיקר הטעם דטומאת ידים משום דר׳ פרנך שלא יאחזם ערומים בלא מטפחת ואפשר דמה״ט קפיד עלייהו ר״י למימרא דליתא אלא בעי מטפח׳ עיין שם ואין המנהג כדבריו ואין נזהרים כלל מליקח המגילה בלא מטפחת והיינו בפשיטות דברי הש״ס דלענין זה אמרינן כיון דנקראת אגרת בלא מטפחת סגי לה ואע״ג דנקראת ספר היינו לענין הדברים שהם הכשר הכתיבה כגון שרטוט והקיף הגויל אבל בדברים שאחר בכתיבה כאיגרת דמי ואף על גב שמטמאת הידים ניטלת ערומה כמו תפילין ועיין במג״א סי׳ קמ״ז שדעתו שיש ליזהר במגילה שנכתבה כדינה ובפמ״א ח״א סימן ע״ו כת׳ שאין העולם נזהרים והביא שם מש״ס בסנהדרין וכן בשבו״י סימן י״א דעתו להתיר אף במגילה עיין שם שכת׳ שמה״ט תיקון שני עמודים בס״ת מפני שאסור לאחוז ערום משא״כ כתבי קודש ע״ש ועיין בא״ר סימן קמ״ז דמפרש מ״ש בהג״ה שם וטוב להחמיר אם לא נטל ידיו דקאי אמגילה ואפי׳ בסתם ידי׳ ובידוע שמטונפות יש להחמיר אף בשאר כתבי הקודש ע״ש והעולם אין נזהרים ליטול סתם ידים קודם נטילת המגילה בידם וטוב להחמיר כמ״ש בא״ר:
(ד) פסולה. ע׳ בשערי אפרים שער ו׳ ובפתחי שערים שם ומ״ש במג״א תשו׳ רמ״א הוא ט״ס וצ״ל רמ״מ הוא תשו׳ מהר״מ מינץ ועיין מה שכת׳ שם על דברי הא״ר בזה:
(ה) להאריך. עבה״ט ועיין בשב יעקב חלק יו״ד סי׳ נ״ד בדין מגילה אחת שנמצא כתוב בה תיבת ליהודים בתוספות ה׳ בין ו׳ לדלת כו׳ והבאתי הדברים בשערי אפרים שער ו׳ סעיף נ״ב ע״ש ובפתחי שערים איך יש לנהוג בזה וע״ש סעיף נ״א תיקון מגילה לתועלת הסופרים עפ״י סדר א׳ ב׳:
(ו) דפא. עבה״ט ועיין בספרי שו״ת בית אפרים סימן ע״ב באריכות בענין זה ובענין מה שנוהגין לכתוב עשרת ב״ה באותיות גדולות ע״ש ושם מבואר דגם יש למנוע לכתחלה מה שכותבין רמז שם הקדוש בר״ת או בס״ת באותיות גדולות עיין שם ובשערי אפרים ובפתחי שערים שם ועיין שם בשם מח״ב שכת׳ בשם זרע אמת במגילה שלא כת׳ בעמוד האחרון כ״א ג׳ או ד׳ שיטות ולא גמר בסוף הדף ולא סיים באמצע שיטה כשירה לקרות בה לכתחלה עיין שם ועיין בבר״י בשם מהר״מ אם היתה מגילה כתובה למפרע לא יצא ומהר״ש הלוי מגמגם בדבר:
(ז) (סי״א בש״ע) לענין לולב הגזול כצ״ל ועיין בפר״ח סימן תקפ״ו שכ׳ לענין שופר גזול דמברך ולדידיה ה״ה כאן דהא דין מגילה נלמד מדין שופר בזה אך בבר״י כת׳ בשם המאירי שיש מחמירים במגילה אף שמכשירים בשופר ע״ש ולפי״ז דאף המכשירים במגילה עכ״פ גרע משופר שלא לברך אלא דבבר״י כת׳ שצריך טעם למה גרע מגילה משופר. ומ״מ נראה שאין לברך לא במגילה ולא בשופר דספק ברכות להקל ואם הבעלים של השופר או המגילה שם בבה״כ ויוצאים בשמיעה או בקריאה זו נראה דשפיר מברך כיון דלדידיה אין גזל והוא מתכוין לצאת ג״כ בברכה אין כאן בוצע ברך כלל: רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Shulchan Arukh
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×